<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חנן בר מולדא</h1>
<h2>דף ע.</h2>
גר' בפ' בן סורר ומורה אההיא ומאימתי חייב משיאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג, א"ר חנן בר מולדא אמר רב הונא אינו חייב עד שיקח בשר בזול ויאכל יין בזול וישתה דכתיב זולל וסובא. ואמר רב חנן בר מולדא אמר רב [הונא] אינו חייב עד שיאכל בשר חי וישתה יין חי. איני והא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אכל בשר חי ושתה יין חי אינו בן סורר ומורה אמר רבינא יין חי מזיג ולא מזיג בשר חי בשיל ולא בשיל כבשר כיבא דאכלי גנבי. ופי' רבנא נתן [ערך כב] בשר כיבא שאינו ניצלה כל צרכו כדאכלי גנבי כמאכל בן דרוסאי. ובירושלמי [סנהדרין פ"ח ה"ב] אינו חייב עד שיאכלנו מהובהב אכלו חי כלבא הוא אכלו מבושל בר נש הוא, אכל הסיקים מהו לא ידענו מהו הסיקים, ונראה הסיקים כגון הסק תנור שלא נצלה כדרך צליה. מיהו מהובהב משמע דהיינו בשר כיבא ולא נצלה כשיעור מאכל בן דרוסאי אלא פחות והלשון של בשר כיבא כדאכלי גנבי נמי משמע דלאו היינו שיעור כמאכל בן דרוסאי דאי שיעורא דהדדי נינהו אמאי לא אמר הכא כל שהוא כמאכל בן דרוסאי. ועוד דבכל מקום חשבינן למאכל בן דרוסאי כבישול גמור היל' כדאכלי גנבי היינו צלוי פחות ממאכל בן דרוסאי דמאכל בן דרוסאי היה בישולו שליש כפירש"י בספ"א דמס' שבת [כ' ע"א] אין צולין בשר אלא כדי שיצולו ובגמרא וכמה כדי שיצולו אמר ר' אילעאי אמר רב כדי שיצלו כמאכל בן דרוסאי.
